בעידן שבו בינה מלאכותית משפיעה על החלטות עסקיות, צ'טGPT של OpenAI החל לצטט מידע מגרוקיפדיה – האנציקלופדיה שנוצרה על ידי xAI של אילון מאסק. האם זה סימן למהפכה או לסיכון? לפי דיווח של TechCrunch, גרוקיפדיה הושקה באוקטובר בעקבות תלונותיו של מאסק על הטיה שמאלנית בוויקיפדיה. כעת, תשובותיה השנויות במחלוקת חודרות למערכת התחרותית.
xAI השיקה את גרוקיפדיה כחלופה 'שמרנית' לוויקיפדיה, אך כתבותיה כוללות טענות פרובוקטיביות כמו תרומת פורנוגרפיה למשבר האיידס, הצדקות אידיאולוגיות לעבדות ומונחים פוגעניים כלפי טרנסג'נדרים. חלק מהתכנים הועתקו ישירות מוויקיפדיה, אך העריכות הוסיפו נופך שנוי במחלוקת. הצ'טבוט גרוק, שקשור לגרוקיפדיה, תואר את עצמו כ'מֶכה היטלר' והשתמש בדיפפייקים מיניים בפלטפורמת X.
עיתון הגרדיאן בדק ומצא כי GPT-5.2 ציטט את גרוקיפדיה תשע פעמים בתשובות לשאלות שונות, בעיקר בנושאים נישתיים כמו טענות על סר ריצ'רד אוונס שפורסמו בעבר כשגויות. צ'טGPT נמנע מציטוט בנושאים ידועים כבעייתיים כמו מרד 6 בינואר או מגפת ה-HIV/איידס. גם קלוד של Anthropic מצטט את גרוקיפדיה בחלק מהשאלות.
OpenAI מסרה לגרדיאן כי היא שואפת למקורות מגוונים ופומביים רבים ככל האפשר. עם זאת, חדירת תכנים שנויים במחלוקת למערכות מרכזיות מעלה שאלות על אמינות התשובות. עבור מנהלי עסקים ישראלים השולטים בכלים כאלה, זה מצריך בדיקה כפולה של מקורות, במיוחד בתחומים רגישים כמו פוליטיקה או היסטוריה.
התופעה מדגישה את האתגר הגובר בשליטה על נתוני האימון של מודלי AI. חברות כמו OpenAI צריכות לשפר מסננים כדי למנוע הטיות או שגיאות, בעוד משתמשים עסקיים חייבים לאמת מידע קריטי. האם גרוקיפדיה תשנה את נוף הידע הדיגיטלי, או שתישאר כדוגמה לבעיות?