Skip to main content
Automaziot AI logo
  • Home
  • Blog
  • About
  • Contact
(646) 760-4854Book a Free Consultation
Automaziot AI - AI Automation and Intelligent Agents for Business

AI Automation Experts. We help businesses streamline operations and scale faster with intelligent agents and workflow automation.

USA(646) 760-4854Israel HQ+972-3-7630715info@automaziot.ai
Israel HQ: Ahad Ha'Am 9, Tel Aviv

Quick Links

  • Home
  • About
  • Contact
  • Case Studies
  • Glossary

Our Solutions

  • Lead Management
  • WhatsApp AI Agent
  • Business Automation
  • Smart CRM
  • Automated Scheduling
  • Sales & Support
  • WhatsApp Commerce
  • AI Agents
  • Tech Consulting

Stay Updated

Get the latest insights on AI automation delivered to your inbox.

FacebookInstagramLinkedIn

This site uses Google Analytics and Vercel Analytics to improve your experience. For full details, see our Privacy Policy

© 2026 Automaziot AI. All rights reserved.

Privacy PolicyTerms of ServiceAccessibilityEditorial Policy
רגולציית AI לעסקים: לקחי חוק RAISE | Automaziot
רגולציית AI בארה״ב: למה חוק RAISE חשוב גם לעסקים בישראל
ביתחדשותרגולציית AI בארה״ב: למה חוק RAISE חשוב גם לעסקים בישראל
ניתוח

רגולציית AI בארה״ב: למה חוק RAISE חשוב גם לעסקים בישראל

המאבק סביב חוק ה-AI של ניו יורק, 125 מיליון דולר ללובינג ולקחים מעשיים לחברות ישראליות

צוות אוטומציות AIצוות אוטומציות AI
8 במרץ 2026
6 דקות קריאה

תגיות

TechCrunchAlex BoresRAISE ActAnthropicNew York State AssemblyPentagonMcKinseyWhatsApp Business APIZoho CRMN8NHubSpotMondayOpenAI

נושאים קשורים

#רגולציית AI#WhatsApp Business API ישראל#Zoho CRM#N8N אוטומציה#ציות ופרטיות#אוטומציה למרפאות
מבוסס על כתבה שלTechCrunch ↗·תרגום, סיכום והקשר עסקי על-ידי המערכתאיך אנחנו עובדים

✨תקציר מנהלים

Key Takeaways

  • לפי TechCrunch, קבוצת לובינג עם 125 מיליון דולר מנסה לבלום קו רגולטורי סביב חוק RAISE בניו יורק.

  • Anthropic השקיעה 20 מיליון דולר בצד התומך ברגולציה — סימן שחברות AI עצמן חלוקות על כללי המשחק.

  • לעסקים בישראל, חיבור בין WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N מחייב לוגים, הרשאות ותיעוד בכל שלב.

  • עלות היערכות ראשונית לעסק ישראלי יכולה להתחיל בכ-₪2,500 ולהגיע ל-₪40,000 בפרויקט מלא עם כמה אינטגרציות.

  • ב-12 עד 18 חודשים, ספקים שיציעו בקרה, provenance וגילוי נתונים צפויים ליהנות מיתרון מסחרי.

רגולציית AI בארה״ב: למה חוק RAISE חשוב גם לעסקים בישראל

  • לפי TechCrunch, קבוצת לובינג עם 125 מיליון דולר מנסה לבלום קו רגולטורי סביב חוק RAISE...
  • Anthropic השקיעה 20 מיליון דולר בצד התומך ברגולציה — סימן שחברות AI עצמן חלוקות על...
  • לעסקים בישראל, חיבור בין WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N מחייב לוגים, הרשאות ותיעוד בכל...
  • עלות היערכות ראשונית לעסק ישראלי יכולה להתחיל בכ-₪2,500 ולהגיע ל-₪40,000 בפרויקט מלא עם כמה אינטגרציות.
  • ב-12 עד 18 חודשים, ספקים שיציעו בקרה, provenance וגילוי נתונים צפויים ליהנות מיתרון מסחרי.

רגולציית AI לעסקים: למה חוק RAISE בניו יורק חשוב עכשיו

רגולציית AI היא המסגרת שקובעת מי נושא באחריות על מודלים, נתוני אימון ושימושים מסוכנים בבינה מלאכותית. במקרה של ניו יורק, הדיון כבר מתורגם לכסף גדול: לפי הדיווח של TechCrunch, קבוצת לובינג מעמק הסיליקון מחזיקה תקציב של 125 מיליון דולר כדי להשפיע על הכיוון. עבור עסקים ישראליים, זו אינה דרמה אמריקאית רחוקה אלא סימן לכך שהשוק עובר משלב הניסוי לשלב האחריות, הבקרה והחשיפה המשפטית.

הנקודה החשובה היא שהוויכוח כבר לא נשאר בין מפתחים, אקדמאים ומחוקקים. הוא משפיע על מי שמטמיע מערכות מבוססות GPT, מפעיל תהליכי שירות ב-WhatsApp, או מחבר בין מקורות נתונים דרך N8N ו-CRM. לפי McKinsey, ארגונים שמטמיעים בינה מלאכותית גנרטיבית עוברים מהר יותר מפיילוטים לפריסה תפעולית, ולכן שאלות של גילוי, בקרת שימוש ותיעוד הופכות לדרישת בסיס ולא ליתרון תדמיתי. אם בעבר אפשר היה להסתפק ב״נבדוק אחר כך״, ב-2026 זה כבר יקר מדי.

מה זה חוק RAISE?

חוק RAISE הוא יוזמת רגולציה של מדינת ניו יורק, שלפי הדיווח קודמה בידי חבר האספה Alex Bores ומוצגת כתבנית אפשרית לרגולציית AI רחבה יותר בארה״ב. בהקשר עסקי, המשמעות של חוק כזה היא לא רק איסורים או קנסות, אלא דרישה ברורה להגדיר מי אחראי לתוצאות של מודל, איך מתעדים סיכונים, ואילו שימושים דורשים פיקוח מוגבר. לדוגמה, אם משרד עורכי דין ישראלי משתמש במודל שפה ליצירת טיוטות, או רשת מרפאות מפעילה מענה אוטומטי למטופלים, רגולציה בסגנון RAISE דוחפת לתיעוד, בקרה ואישור תהליכים מראש.

המאבק על רגולציית AI בארה״ב מתחמם

לפי הדיווח ב-TechCrunch, Bores הפך למטרה של קבוצת לובינג מעמק הסיליקון עם 125 מיליון דולר שיועדו לתקיפת המחנה התומך ברגולציה. במקביל, Anthropic ביצעה הימור של 20 מיליון דולר על הצד הפרו-רגולטורי, נתון שממחיש עד כמה חברות AI עצמן כבר לא מדברות בקול אחד. זה חשוב: השוק אינו מתחלק עוד ל״בעד חדשנות״ מול ״בעד הגבלות״, אלא למחנות עסקיים שמנסים לעצב את הכללים כך שיתאימו למודל ההכנסות, לחשיפה המשפטית ולמבנה ההון שלהם.

Bores, לפי TechCrunch, מציג את חוק RAISE כחוק בטיחות AI ראשון מסוגו בניו יורק, וכבסיס אפשרי לרגולציה ארצית. בפרק הפודקאסט הוזכרו גם יוזמות המשך בנושאי גילוי נתוני אימון, provenance של תוכן, ומסגרת לאומית בת 43 סעיפים. במילים פשוטות, הדיון מתקדם משאלה כללית של "האם צריך רגולציה" לשאלות הרבה יותר תפעוליות: אילו נתונים שימשו לאימון, איך מסמנים תוכן שנוצר ב-AI, ומי יישא באחריות במקרה של נזק. עבור מנהלים, זהו שינוי מהותי כי הוא מחבר בין משפט, מוצר ותפעול.

לא רק וושינגטון: גם המדינות משרטטות את הכללים

אחד הפרטים המעניינים בדיווח הוא שהמאבק אינו מתנהל רק ברמה הפדרלית. ניו יורק מנסה לבנות מסגרת עצמאית, בזמן שבארה״ב יש התנגדות מקומית גם להקמת מרכזי נתונים. כלומר, השרשרת כולה עומדת למבחן: מהאימון של המודל, דרך התשתית הפיזית, ועד השימוש הצבאי והאזרחי. אם משווים זאת לרשתות חברתיות, כפי שעולה מהדיון בפודקאסט, יש כאן ניסיון למנוע מצב של "קודם נצמח ואז נטפל בנזק". ההשוואה לפיננסים ולביוטק משמעותית: בשני התחומים, רגולציה מוקדמת יצרה חסמי כניסה אבל גם סטנדרטים ברורים.

ניתוח מקצועי: מה המשמעות האמיתית לעסקים שמטמיעים AI

מניסיון בהטמעה אצל עסקים ישראליים, המשמעות האמיתית כאן אינה עוד טופס משפטי או דף מדיניות באתר. המשמעות היא שמעכשיו ארגונים יצטרכו לדעת להסביר את שרשרת ההחלטה של מערכת ה-AI שלהם: מאיפה הגיע המידע, איזה מודל עיבד אותו, לאן הוא נשלח, ומי מאשר פעולה אוטומטית. זה נכון במיוחד כשמחברים בין סוכן וואטסאפ, מערכת CRM חכמה, ומנוע אוטומציה כמו N8N. ברגע שמערכת שולחת תשובה ללקוח, מעדכנת סטטוס ליד, או קובעת פגישה ללא מגע יד אדם, אתם לא מנהלים רק זרימת עבודה; אתם מנהלים אחריות.

מנקודת מבט של יישום בשטח, עסקים רבים עדיין בונים שכבות AI בצורה מאולתרת: מודל שפה אחד לכתיבה, כלי אחר לטרנסקריפט, Zapier או N8N לחיבורים, ו-CRM שמקבל תוצאה סופית בלי היסטוריית החלטה מסודרת. תחת מסגרת רגולטורית קשוחה יותר, המבנה הזה בעייתי. אם לקוח יבקש לדעת איך התקבלה החלטה, או אם תתעורר טענה להטעיה, תצטרכו להציג לוגים, כללי הפעלה וגבולות סמכות. ההערכה שלי היא שבתוך 12 עד 18 חודשים, ספקים שיציעו בקרה, תיעוד והרשאות מובנות ייהנו מיתרון מסחרי ברור על פני כלים שמספקים רק "יצירת טקסט" או "צ׳ט מהיר".

ההשלכות לעסקים בישראל

בישראל, ההשפעה תהיה מורגשת קודם כול בענפים שמנהלים מידע רגיש ותהליכי שירות מהירים: מרפאות פרטיות, משרדי עורכי דין, סוכני ביטוח, משרדי הנהלת חשבונות וחברות נדל״ן. אם מרפאה מפעילה מענה ראשוני ב-WhatsApp Business API, מזינה פרטי מטופל ל-Zoho CRM, ומפעילה אוטומציה ב-N8N לסיווג הפנייה, היא חייבת להגדיר כבר היום אילו נתונים נשמרים, לכמה זמן, ומתי בן אדם נכנס ללולאה. חוק הגנת הפרטיות בישראל והחובות הנגזרות מניהול מאגר מידע אינם זהים לרגולציה אמריקאית, אבל כיוון השוק דומה: יותר תיעוד, יותר שקיפות, ופחות סובלנות ל"נראה מה יקרה".

מבחינת תקציב, עסק קטן או בינוני בישראל יכול להתחיל בהיערכות בסיסית בעלות של כ-₪2,500 עד ₪8,000 למיפוי תהליכים, הרשאות וכתיבת מדיניות הפעלה, לפני פיתוח מלא. פרויקט מסודר יותר שכולל AI Agents, חיבור ל-WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N עשוי לנוע בקלות סביב ₪12,000 עד ₪40,000, תלוי במספר התהליכים והאינטגרציות. כאן גם היתרון של פתרונות אוטומציה נמדד לא בסיסמה אלא ביכולת לבנות נתיב עבודה שניתן לביקורת: מי קיבל הודעה, איזה כלל הופעל, ומתי נציג אנושי התערב. עבור עסקים שפועלים בעברית, יש גם שכבה לשונית: צריך לבדוק ניסוח, הקשר מקומי, וטעויות שעלולות להיראות זניחות במבחן טכנולוגי אבל יקרות מאוד מול לקוח ישראלי.

מה לעשות עכשיו: צעדים מעשיים לרגולציית AI בארגון

  1. מיפו בתוך שבוע את כל המקומות שבהם AI נוגע בלקוח: אתר, WhatsApp, מייל, CRM ודוחות. 2. בדקו אם הכלים שלכם — Zoho, HubSpot, Monday או מערכת פנימית — שומרים לוגים והרשאות ברמת משתמש ופעולה. 3. הריצו פיילוט של 14 יום עם N8N או כלי מקביל שבו כל פעולה אוטומטית מתועדת, כולל טריגר, מודל ותוצאה. עלות בסיסית של סביבת פיילוט יכולה להתחיל במאות שקלים בחודש, אבל הערך האמיתי הוא בתיעוד. 4. הגדירו נקודות עצירה אנושיות בכל תהליך עם סיכון גבוה: תמחור, מסמכים משפטיים, תשובות רפואיות או אישור אשראי.

מבט קדימה על רגולציית AI והסטאק שינצח

ב-12 החודשים הקרובים, סביר שהדיון על רגולציית AI יעבור מעקרונות כלליים לדרישות מדידות: גילוי נתוני אימון, סימון תוכן, לוגים והרשאות. עסקים ישראליים שלא ימתינו לחוק מקומי אלא יבנו כבר עכשיו סטאק מסודר של AI Agents, WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N, יגיעו מוכנים יותר לדרישות לקוחות, לביקורת ולסקייל. ההמלצה הפרקטית היא פשוטה: אל תאמצו עוד כלי AI לפני שאתם יודעים להסביר, לתעד ולשלוט בכל צעד שהוא מבצע.

שאלות ותשובות

FAQ

הכתבה הוכנה על-ידי המערכת בליווי בינה מלאכותית: תרגום, סיכום והוספת הקשר עסקי ישראלי מתוך פרסום מקורי של TechCrunch. קראו על תהליך העריכה שלנו. קישור למקור המקורי.

אהבתם את הכתבה?

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים חמים מעולם ה-AI ישירות למייל

Your information will only be used to contact you and deliver our services. For details, see ourPrivacy Policy and Terms of Service

עוד מ־TechCrunch

כל הכתבות מ־TechCrunch
הטמעת בינה מלאכותית בחברות פינטק: פייפאל חותכת 20% מעובדיה
חדשות
לפני 3 שעות
4 דקות
·מ־TechCrunch

הטמעת בינה מלאכותית בחברות פינטק: פייפאל חותכת 20% מעובדיה

פייפאל יוצאת לדרך חדשה ומכריזה על מעבר למודל של חברת טכנולוגיה ממוקדת בינה מלאכותית. המנכ"ל, אנריקה לורס, חשף בשיחת המשקיעים האחרונה כי החברה משלבת כלי AI לאורך כל תהליכי הפיתוח, שירות הלקוחות וניהול הסיכונים שלה. עם זאת, לטרנספורמציה העמוקה יש מחיר משמעותי: פייפאל תפטר כ-20% מעובדיה, שהם למעלה מ-4,500 משרות, במטרה לחסוך כ-1.5 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות. המהלך הדרמטי מעורר הדים בתעשיית הפינטק הגלובלית, וממחיש באופן ברור כיצד אימוץ אגרסיבי של מערכות בינה מלאכותית מהווה היום לא רק כלי עזר עבור ארגונים, אלא מנגנון הישרדות פיננסי חיוני עבור תאגידי ענק המבקשים לרצות את המשקיעים.

PayPalEnrique LoresSpotify
קרא עוד
הנפקת הענק של Cerebras: גיבוי מ-OpenAI ומאבק על עלויות ה-AI
חדשות
לפני 21 שעות
4 דקות
·מ־TechCrunch

הנפקת הענק של Cerebras: גיבוי מ-OpenAI ומאבק על עלויות ה-AI

חברת השבבים Cerebras, הנהנית מגיבוי מאסיבי ומחוזים בשווי למעלה מ-10 מיליארד דולר מול OpenAI, מתכוננת להנפקת הענק של 2026. לפי דיווחים, החברה צפויה לגייס 3.5 מיליארד דולר לפי שווי מקסימלי של 26.6 מיליארד דולר, במטרה לאתגר את הדומיננטיות של Nvidia בשוק החומרה. המהלך מסמן נקודת מפנה בתעשיית הבינה המלאכותית: השבב הייעודי Wafer-Scale Engine 3 מאפשר תהליכי עיבוד (Inference) מהירים וזולים משמעותית לעומת מעבדים גרפיים מסורתיים. המשמעות עבור השוק הישראלי היא דרמטית – ירידה צפויה בעלויות הפעלת מודלי שפה, שתוביל להוזלה ישירה בעלויות ה-API ותאפשר לעסקים להטמיע אוטומציות מורכבות וסוכני AI בתקציב נגיש מבעבר.

Cerebras SystemsOpenAINvidia
קרא עוד
אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית: הכלים המובילים ל-2026
חדשות
לפני 3 ימים
4 דקות
·מ־TechCrunch

אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית: הכלים המובילים ל-2026

אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית עוברות מהפכה של ממש, ומאפשרות כעת המרת דיבור לטקסט ברמת דיוק חסרת תקדים. בניגוד לתוכנות זיהוי הקול הישנות שדרשו הגייה מדוקדקת ונפלו במבחן ההקשר, הדור החדש של האפליקציות - כמו Wispr Flow, Willow, ו-Superwhisper - נשען על מודלי שפה מתקדמים. הכלים האלו מתקנים גמגומים אוטומטית, משמיטים מילות קישור מיותרות (כמו "אממ"), ומתאימים את הפורמט לאפליקציה בה אתם עובדים. יתרה מכך, מגמה בולטת בתעשייה היא מעבר לאפליקציות המריצות את המודלים ישירות על המחשב המקומי (On-Device). גישה זו פותרת לחלוטין את בעיית זליגת המידע לענן, עונה על דרישות רגולטוריות מחמירות של פרטיות מידע כמו חוק הגנת הפרטיות, ומאפשרת לעסקים בישראל לחסוך שעות של הזנת נתונים מייגעת למערכות ה-CRM באופן מאובטח ומהיר.

Wispr FlowWillowMonologue
קרא עוד
סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple
ניתוח
לפני 3 ימים
5 דקות
·מ־TechCrunch

סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple

פלטפורמת פיתוח הקוד מבוססת ה-AI עשתה זינוק חסר תקדים מהכנסות של 2.8 מיליון דולר ב-2024 למסלול הכנסות שנתי (ARR) של מיליארד דולר. הנתונים שנחשפו בכנס TechCrunch מצביעים על כך שארגוני ענק מאמצים סוכני AI כמחליפים למערכות נתונים מסורתיות, תוך הגעה לשימור לקוחות של עד 300%. בעוד מתחרות כדוגמת Cursor רושמות הפסדים גולמיים ומחפשות עסקאות רכישה מצד תאגידים כמו SpaceX, חברת Replit מציגה מודל רווחי המבוסס על סביבות ענן מבודדות. הנתונים מדגישים את החשיבות של אבטחת מידע בעבודה עם מחוללי קוד ואת המאבק המחריף בין ספקיות התשתית לחברות כמו Apple סביב השליטה בהפצת אפליקציות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

ReplitAmjad MasadCursor
קרא עוד

עוד כתבות שיעניינו אותך

לכל הכתבות
סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות
ניתוח
לפני 8 שעות
5 דקות
·מ־Wired

סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות

האם אלגוריתם גיוס שלל מכם משרה ראויה? תחקיר חדש של מגזין WIRED חושף את סיפורו של סטודנט לרפואה, שגילה כי מערכות סינון קורות חיים אוטומטיות (ATS) פסלו את מועמדותו להתמחות בשל היעדרות רפואית שהוזנה במונח העמום "סיבות אישיות". על רקע ההצפה של מחלקות משאבי האנוש בפניות המיוצרות בעצמן על ידי מודלי שפה, חברות רבות ממהרות לאמץ פתרונות סינון מהירים ללא הבנה מלאה של מנגנון הפעולה שלהם. המקרה ממחיש את הסכנה בהסתמכות עיוורת על 'קופסאות שחורות' לקבלת החלטות גיוס מהותיות. עבור עסקים בישראל, בהם קורות חיים מכילים תכופות פערי זמן עקב שירות צבאי ושירות מילואים, המסקנה ברורה: מערכות אוטומציה מתקדמות הן אכן הכרח ניהולי, אך חובה לשלב בהן שקיפות מלאה ובקרה אנושית מדוקדקת כדי למנוע אפליה בלתי מכוונת ופספוס של מועמדים איכותיים.

Chad MarkeyThalamusCortex
קרא עוד
המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון
ניתוח
לפני 8 שעות
4 דקות
·מ־MIT Technology Review

המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון

המעבר של כלי בינה מלאכותית מחיפוש פסיבי לפעולה אקטיבית עתיד לשנות את דרכי ההתקשרות של הציבור מול מוסדות ועסקים. על פי ניתוח המבוסס על נתוני משרד אריק שמידט, השלב הבא במהפכת ה-AI הוא 'סוכנים אישיים' שיקבלו החלטות, ייצגו אינטרסים של אזרחים ולקוחות, ויבצעו פעולות עצמאיות כמו ניסוח מסמכים וביטול שירותים. עבור עסקים בישראל, מדובר באתגר טכנולוגי ומשפטי מורכב. כאשר רוב הפניות יגיעו מסוכנים אוטומטיים במקום מבני אדם, ארגונים יצטרכו להתאים את מערכות ה-CRM והאוטומציה שלהם (כדוגמת N8N ו-Zoho), ליישם מנגנוני אימות זהות קפדניים, ולעמוד בדרישות חוק הגנת הפרטיות, כדי לאפשר תקשורת אמינה ומאובטחת בין מערכות החברה לבוטים של הלקוחות.

Andrew SorotaJosh HendlerOffice of Eric Schmidt
קרא עוד
סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple
ניתוח
לפני 3 ימים
5 דקות
·מ־TechCrunch

סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple

פלטפורמת פיתוח הקוד מבוססת ה-AI עשתה זינוק חסר תקדים מהכנסות של 2.8 מיליון דולר ב-2024 למסלול הכנסות שנתי (ARR) של מיליארד דולר. הנתונים שנחשפו בכנס TechCrunch מצביעים על כך שארגוני ענק מאמצים סוכני AI כמחליפים למערכות נתונים מסורתיות, תוך הגעה לשימור לקוחות של עד 300%. בעוד מתחרות כדוגמת Cursor רושמות הפסדים גולמיים ומחפשות עסקאות רכישה מצד תאגידים כמו SpaceX, חברת Replit מציגה מודל רווחי המבוסס על סביבות ענן מבודדות. הנתונים מדגישים את החשיבות של אבטחת מידע בעבודה עם מחוללי קוד ואת המאבק המחריף בין ספקיות התשתית לחברות כמו Apple סביב השליטה בהפצת אפליקציות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

ReplitAmjad MasadCursor
קרא עוד
המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב
ניתוח
לפני 3 ימים
5 דקות
·מ־Wired

המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב

תעשיית הבינה המלאכותית בארצות הברית לא מסתפקת רק בפיתוח מודלי שפה, אלא משקיעה מאות מיליוני דולרים כדי לעצב את דעת הקהל העולמית. דיווח של מגזין WIRED חושף כיצד ארגון המקושר לבכירי החברות OpenAI ו-Palantir, מממן משפיעני רשת בסכומים של כ-5,000 דולר לסרטון במטרה להציג את ההתפתחות הטכנולוגית של סין כאיום ביטחוני מוחשי על נתונים אישיים בארצות הברית ובעולם המערבי כולו. המטרה האסטרטגית מאחורי המהלך התקשורתי הזה היא לבלום הליכי חקיקה ורגולציה על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות עצמן, באמתלה של פטריוטיות וביטחון לאומי מול האיום הסיני. חברות ישראליות, המסתמכות באופן הדוק על ממשקי ה-API של אותן חברות אמריקאיות לפיתוח תהליכי שירות ומכירה, חייבות להבין כיצד מאבקי השליטה הללו עלולים להשפיע על רמת אבטחת הנתונים של הלקוחות שלהן, וכיצד ניתן להיערך לכך תוך בניית ארכיטקטורת נתונים עצמאית המותאמת לחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

Build American AILeading the FutureOpenAI
קרא עוד