Skip to main content
Automaziot AI logo
  • Home
  • Blog
  • About
  • Contact
(646) 760-4854Book a Free Consultation
Automaziot AI - AI Automation and Intelligent Agents for Business

AI Automation Experts. We help businesses streamline operations and scale faster with intelligent agents and workflow automation.

USA(646) 760-4854Israel HQ+972-3-7630715info@automaziot.ai
Israel HQ: Ahad Ha'Am 9, Tel Aviv

Quick Links

  • Home
  • About
  • Contact
  • Case Studies
  • Glossary

Our Solutions

  • Lead Management
  • WhatsApp AI Agent
  • Business Automation
  • Smart CRM
  • Automated Scheduling
  • Sales & Support
  • WhatsApp Commerce
  • AI Agents
  • Tech Consulting

Stay Updated

Get the latest insights on AI automation delivered to your inbox.

FacebookInstagramLinkedIn

This site uses Google Analytics and Vercel Analytics to improve your experience. For full details, see our Privacy Policy

© 2026 Automaziot AI. All rights reserved.

Privacy PolicyTerms of ServiceAccessibilityEditorial Policy
מדידת שימוש בטוקנים בארגון: מה זה אומר | Automaziot
מדידת שימוש בטוקנים בארגון: מה ריד הופמן באמת מציע
ביתחדשותמדידת שימוש בטוקנים בארגון: מה ריד הופמן באמת מציע
ניתוח

מדידת שימוש בטוקנים בארגון: מה ריד הופמן באמת מציע

הופמן תומך במעקב אחרי טוקנים ככלי אימוץ AI, אבל לעסקים בישראל המדד לבדו לא מספיק בלי CRM, WhatsApp ו-N8N

צוות אוטומציות AIצוות אוטומציות AI
15 באפריל 2026
5 דקות קריאה

תגיות

Reid HoffmanMetaLinkedInTechCrunchSemaforChatGPTClaudeGeminiMicrosoft CopilotWhatsApp Business APIZoho CRMN8NMondayHubSpotGartnerMcKinsey

נושאים קשורים

#מדידת אימוץ AI#WhatsApp Business API ישראל#Zoho CRM לעסקים#N8N אוטומציה#ניהול לידים עם AI#בינה מלאכותית לעסקים קטנים
מבוסס על כתבה שלTechCrunch ↗·תרגום, סיכום והקשר עסקי על-ידי המערכתאיך אנחנו עובדים

✨תקציר מנהלים

Key Takeaways

  • ריד הופמן אמר באפריל 2026 שמעקב אחרי שימוש בטוקנים יכול להיות לוח מחוונים מועיל, אך לא מדד פרודוקטיביות מושלם.

  • הוויכוח החל אחרי ש-Meta סגרה dashboard פנימי שעקב אחרי tokenmaxxing בעקבות דליפה לתקשורת.

  • לעסקים בישראל, המדד הנכון הוא לא רק 10,000 טוקנים אלא גם כמה לידים, פגישות או משימות נוצרו מהם.

  • פיילוט של 14 יום עם ChatGPT, Copilot או Claude צריך להתחבר ל-Zoho CRM, WhatsApp Business API ו-N8N כדי למדוד ערך אמיתי.

  • ב-12 עד 18 החודשים הקרובים ארגונים צפויים לעבור ממדידת שימוש גולמית למדידת טוקנים לכל תהליך עסקי.

מדידת שימוש בטוקנים בארגון: מה ריד הופמן באמת מציע

  • ריד הופמן אמר באפריל 2026 שמעקב אחרי שימוש בטוקנים יכול להיות לוח מחוונים מועיל, אך...
  • הוויכוח החל אחרי ש-Meta סגרה dashboard פנימי שעקב אחרי tokenmaxxing בעקבות דליפה לתקשורת.
  • לעסקים בישראל, המדד הנכון הוא לא רק 10,000 טוקנים אלא גם כמה לידים, פגישות או...
  • פיילוט של 14 יום עם ChatGPT, Copilot או Claude צריך להתחבר ל-Zoho CRM, WhatsApp Business...
  • ב-12 עד 18 החודשים הקרובים ארגונים צפויים לעבור ממדידת שימוש גולמית למדידת טוקנים לכל תהליך...

מדידת שימוש בטוקנים בארגון ככלי לאימוץ בינה מלאכותית

מדידת שימוש בטוקנים בארגון היא דרך לעקוב אחרי היקף ההתנסות של עובדים בכלי בינה מלאכותית, לא מדד ישיר לפרודוקטיביות. לפי הדיון שהתחדש באפריל 2026 סביב Meta וריד הופמן, טוקנים יכולים לשמש אינדיקציה לאימוץ AI, אבל רק אם מחברים אותם לתוצאה עסקית מדידה. עבור עסקים ישראליים, זה חשוב עכשיו משום שהמרחק בין "יש לנו ChatGPT" לבין תהליך שעובד בפועל הוא לרוב מרחק של מדידה, אינטגרציה ומשמעת ניהולית. לפי McKinsey, ארגונים שמטמיעים AI ברוחב הארגון משיגים ערך גבוה יותר מאלה שמשאירים את השימוש ברמת ניסוי נקודתי.

מה זה מדידת טוקנים ב-AI?

מדידת טוקנים ב-AI היא מעקב אחרי כמות יחידות הטקסט שמודל שפה מעבד בזמן שעובדים כותבים פרומפטים, מנתחים מסמכים, מסכמים שיחות או מייצרים תשובות. בהקשר עסקי, זו דרך להבין מי בארגון באמת משתמש בכלים כמו ChatGPT, Claude או Gemini ובאיזו תדירות. לדוגמה, משרד עורכי דין ישראלי יכול למדוד כמה טוקנים הושקעו בניתוח טיוטות חוזה וכמה שעות נחסכו לעורכי הדין. חשוב לזכור שהעלות עצמה מחושבת פעמים רבות לפי טוקנים, ולכן המדד משקף גם שימוש וגם תקציב.

מה אמר ריד הופמן על tokenmaxxing

לפי הדיווח ב-TechCrunch, הוויכוח סביב "tokenmaxxing" התעצם ימים אחרי ש-Meta סגרה לוח מחוונים פנימי שעקב אחרי שימוש בטוקנים, לאחר שדיווחים על דירוג פנימי דלפו לתקשורת. המונח מתאר מצב שבו ארגונים בודקים מי מהעובדים משתמש בהכי הרבה טוקנים, מתוך הנחה שזה מלמד מי מאמץ AI מהר יותר. מבקרים טענו שזה מדד בעייתי, מפני שהוא דומה למדידת עובדים לפי מי מוציא יותר כסף, ולא בהכרח לפי מי יוצר יותר ערך.

הופמן, ממייסדי LinkedIn ומשקיע ותיק בעמק הסיליקון, נתן השבוע בראיון ל-Semafor תמיכה זהירה בגישה. לדבריו, כדאי לארגונים לעודד עובדים בפונקציות שונות להתנסות בכלי AI, ולעקוב גם אחרי היקף השימוש. עם זאת, הוא הדגיש שזה "לא מדד מושלם לפרודוקטיביות" ושצריך להבין למה הטוקנים שימשו בפועל. כלומר, אם עובד צרך 200 אלף טוקנים בשבוע אבל רק ניסה רעיונות אקראיים, הערך הארגוני שונה לחלוטין מעובד שהשתמש ב-40 אלף טוקנים כדי לקצר זמן מענה ללקוחות ב-50%.

למה הוויכוח הזה גדול יותר מ-Meta

הדיון הזה משתלב במגמה רחבה יותר: ארגונים מחפשים מדד פשוט לאימוץ AI, בדיוק כפי שבעבר מדדו אימוץ CRM לפי מספר כניסות למערכת או אימוץ Slack לפי כמות הודעות. לפי Gartner, רוב פרויקטי הבינה המלאכותית בארגונים נכשלים לא בגלל איכות המודל אלא בגלל תהליכי עבודה, ממשל נתונים והטמעה חלשה. לכן, קל להבין את הפיתוי למדוד טוקנים: זה מספר זמין, מיידי ואובייקטיבי לכאורה. אבל כמו מספר פגישות ביומן או מספר מיילים שנשלחו, זה מדד פעילות, לא בהכרח מדד תוצאה.

ניתוח מקצועי: כשמספר הטוקנים פוגש תהליך עסקי

מניסיון בהטמעה אצל עסקים ישראליים, המשמעות האמיתית כאן היא לא אם עובדים משתמשים בהרבה טוקנים, אלא אם הארגון יודע לחבר את השימוש הזה לזרימת עבודה מלאה. אם נציג מכירות מייצר 30 תשובות ביום עם מודל שפה, אבל אף אחת מהן לא נרשמת ב-Zoho CRM, לא משוגרת דרך WhatsApp Business API ולא מפעילה תהליך המשך ב-N8N, הארגון רואה הוצאה ולא נכס. לעומת זאת, אם מודדים שרשרת מלאה — פרומפט, תשובה, שליחת הודעה, עדכון CRM, פתיחת משימה וסגירת מעגל — אפשר להבין אם 10,000 טוקנים יצרו הכנסה, קיצור זמן טיפול או ירידה בנטישת לידים. זו הסיבה שאנחנו ממליצים לחשוב על מדידת שימוש בטוקנים בארגון כמו על מדד עליון במשפך: הוא אומר שיש תנועה, אבל לא אומר אם הייתה המרה. במונחים מעשיים, לוח מחוונים טוב צריך לשלב לפחות 4 שכבות: צריכת טוקנים, סוג משימה, זמן ביצוע ותוצאה עסקית. כאן נכנסים CRM חכם וזרימות אוטומציה עסקית שמאפשרים לא רק לספור שימוש, אלא לחבר שימוש לערך.

ההשלכות לעסקים בישראל

בישראל, הדיון הזה רלוונטי במיוחד לעסקים בינוניים וקטנים שאין להם תקציבי ענק לניסויי AI, ולכן כל שקל של שימוש במודל צריך להיות מוצדק. במשרד רואי חשבון, למשל, אפשר למדוד כמה טוקנים הושקעו בסיכום מסמכי לקוח, אך המדד החשוב יותר הוא אם זמן פתיחת תיק ירד מ-25 דקות ל-10 דקות. במרפאה פרטית, השאלה איננה כמה טוקנים נצרכו כדי לנסח תשובות, אלא אם זמן המענה ב-WhatsApp ירד מ-4 שעות ל-15 דקות והאם שיעור אי-ההגעה לפגישה ירד. במשרד תיווך, טוקנים יכולים להיות סימן טוב רק אם הם מזינים סיכומי שיחות, דירוג לידים ותזכורות אוטומטיות.

צריך גם להוסיף את ההקשר המקומי: חוק הגנת הפרטיות בישראל, רגישות למידע רפואי ופיננסי, והצורך בעברית טבעית ולא רק באנגלית. עסק ישראלי שמטמיע מדידת שימוש בטוקנים בארגון חייב להגדיר אילו נתונים מותר להזין למודלים, מי רואה את התוצרים, ואיך נשמרת בקרה. פיילוט בסיסי של 2 עד 4 שבועות עם ChatGPT Team או Microsoft Copilot יכול לעלות מאות שקלים למשתמש בחודש, אבל העלות האמיתית מגיעה רק כשאין תהליך. לכן, השילוב הנכון הוא סוכן AI, חיבור ל-WhatsApp Business API, תיעוד ב-Zoho CRM ואוטומציות N8N שמסווגות, מתעדות ומנתבות כל אינטראקציה. במבנה כזה אפשר למדוד לא רק צריכה, אלא גם כמה לידים טופלו, כמה פגישות נקבעו וכמה משימות נחסכו ידנית בכל שבוע.

מה לעשות עכשיו: צעדים מעשיים למדידת אימוץ AI

  1. בדקו השבוע אילו כלים כבר מייצרים אצלכם טוקנים: ChatGPT, Claude, Gemini או Copilot, ומה עלות השימוש החודשית לכל צוות.
  2. הגדירו 3 משימות עסקיות בלבד למדידה בפיילוט של 14 יום, למשל מענה ללידים, סיכום שיחות או ניסוח הצעות מחיר, במקום לעודד שימוש כללי ללא יעד.
  3. חברו את התוצרים למערכת כמו Zoho CRM, Monday או HubSpot דרך API ו-N8N, כדי לראות אם השימוש יצר משימה, עדכון לקוח או סגירת פנייה.
  4. קיימו ישיבת למידה שבועית של 30 דקות, בדיוק ברוח ההמלצה של הופמן, עם דוגמאות מוצלחות וכושלות ומדד תוצאה אחד לכל מחלקה.

מבט קדימה על tokenmaxxing בארגונים

ב-12 עד 18 החודשים הקרובים נראה יותר ארגונים שמחליפים מדדי "שימוש" גולמיים במדדי אימוץ חכמים יותר: טוקנים לכל תהליך, טוקנים לכל ליד, או טוקנים לכל משימה שהסתיימה. זה הכיוון הנכון גם לישראל. מי שיבנה עכשיו שכבת מדידה סביב AI Agents, WhatsApp, Zoho CRM ו-N8N יקבל יתרון ניהולי ברור: פחות ניסוי עיוור, יותר שליטה, ויכולת להחליט אילו שימושי AI באמת מייצרים ערך עסקי.

שאלות ותשובות

FAQ

הכתבה הוכנה על-ידי המערכת בליווי בינה מלאכותית: תרגום, סיכום והוספת הקשר עסקי ישראלי מתוך פרסום מקורי של TechCrunch. קראו על תהליך העריכה שלנו. קישור למקור המקורי.

אהבתם את הכתבה?

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים חמים מעולם ה-AI ישירות למייל

Your information will only be used to contact you and deliver our services. For details, see ourPrivacy Policy and Terms of Service

עוד מ־TechCrunch

כל הכתבות מ־TechCrunch
בינה מלאכותית לענף המסעדנות: הקמת מותג וירטואלי בפחות מדקה
חדשות
לפני שעה
4 דקות
·מ־TechCrunch

בינה מלאכותית לענף המסעדנות: הקמת מותג וירטואלי בפחות מדקה

היזם מארק לור, לשעבר בכיר בוולמארט ואמזון, חושף את השלב הבא במהפכת הפוד-טק: פלטפורמת Wonder Create המאפשרת הקמת מסעדות וירטואליות באמצעות פקודת טקסט בודדת למערכת בינה מלאכותית. המערכת מפיקה בתוך פחות מדקה את כלל המרכיבים הנדרשים להקמת מותג - החל מהשם, המיתוג והמתכונים, ועד לבניית תפריט, תמחור והגדרות תזונתיות. המנות המוגמרות מיוצרות ומסופקות דרך רשת הולכת וגדלה של 120 מטבחים מתקדמים, המשלבים פסי ייצור אוטומטיים וזרועות רובוטיות. המהלך נועד לפתור את בעיות בקרת האיכות שאפיינו את גל מטבחי הרפאים הקודם, ומציע יכולת להפעיל עשרות מותגים במקביל מכל מתחם תוך חיסכון משמעותי בעלויות הפעלה והגדלת קיבולת הייצור עד ל-20 מיליון מנות למתחם.

Marc LoreWonderWonder Create
קרא עוד
תזמור בינה מלאכותית ארגונית: QuTwo מגייסת 29 מיליון דולר
חדשות
לפני שעה
4 דקות
·מ־TechCrunch

תזמור בינה מלאכותית ארגונית: QuTwo מגייסת 29 מיליון דולר

פיטר סרלין, שהוביל בעבר את חברת Silo AI, חוזר עם מעבדת הבינה המלאכותית הפינית QuTwo שמכריזה על גיוס אנג'לים בהיקף 29 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 380 מיליון דולר. החברה מתמקדת בפיתוח שכבת תזמור (Orchestration) המנתבת ומחלקת באופן אוטומטי את הרצתם של מודלים וסוכני AI על גבי ארכיטקטורות מחשוב קלאסיות והיברידיות. המערכת נועדה לסייע לארגונים גדולים לבצע אופטימיזציה של עומסי העבודה ולהפחית באופן דרמטי את עלויות הענן שלהם. לפי הדיווח, QuTwo כבר מחזיקה בהתחייבויות הכנסה של 23 מיליון דולר, בין היתר משותפויות אסטרטגיות עם ענקית הקמעונאות Zalando. בניגוד למתחרות שגייסו מיליארדי דולרים מקרנות הון סיכון, בחרו ב-QuTwo לשמור על עצמאות ניהולית ולגייס ממשקיעים פרטיים במטרה להתמקד בחזון טכנולוגי ארוך טווח.

QuTwoPeter SarlinAMD
קרא עוד
סוכני AI לנתונים מובנים: הרכישה החדשה של SAP והחסימה של OpenClaw
חדשות
לפני 7 שעות
5 דקות
·מ־TechCrunch

סוכני AI לנתונים מובנים: הרכישה החדשה של SAP והחסימה של OpenClaw

ענקית התוכנה SAP הודיעה על השקעה של 1.16 מיליארד דולר במעבדת ה-AI של הסטארטאפ הגרמני Prior Labs, המתמחה במודלי בינה מלאכותית לנתונים טבלאיים (TFM). במקביל, דיווחים חושפים כי החברה ביצעה שינוי דרמטי במדיניות ממשקי ה-API שלה, וכעת היא חוסמת באופן גורף גישה של סוכני AI חיצוניים שאינם מורשים – דוגמת OpenClaw. מנגד, סביבות שאושרו ספציפית כמו סוכני Joule של SAP ו-NemoClaw של Nvidia מורשות לפעול במערכת. המהלך מסמן מגמה גוברת של חברות תוכנה ארגוניות להדק את השליטה על הנתונים הרגישים שלהן, ומציב אתגר מורכב בפני חברות ישראליות המבקשות לשלב אוטומציות עצמאיות במערכות ה-ERP, הרכש והכספים שלהן.

SAPPrior LabsOpenClaw
קרא עוד
מנכ״ל ASML מגיב לאיומים: הדומיננטיות בתשתית שבבי הבינה המלאכותית מובטחת
חדשות
לפני 11 שעות
5 דקות
·מ־TechCrunch

מנכ״ל ASML מגיב לאיומים: הדומיננטיות בתשתית שבבי הבינה המלאכותית מובטחת

כריסטוף פוקה, מנכ״ל ענקית ייצור ציוד השבבים ההולנדית ASML, חושף בראיון ל-TechCrunch כי המונופול של החברה בייצור מכונות ליתוגרפיה מסוג EUV חסין מפני מתחרים חדשים ואפילו מול ניסיונות ריגול בסין. בזמן שענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה 600 מיליארד דולר בתשתיות AI, פוקה מזהיר ממחסור עולמי בשבבים שעלול להימשך עד חמש שנים. לדבריו, בניית תשתית מתחרה דורשת עשורים של ידע מצטבר שמקשה על כל חברה אחרת להיכנס לשוק. עבור עסקים בישראל שמסתמכים על כלי בינה מלאכותית, המסקנה ברורה: עלויות המחשוב צפויות להישאר משמעותיות בתקופה הקרובה, ועל ארגונים לאמץ אסטרטגיות חיסכון ואופטימיזציה בתהליכי האוטומציה שלהם.

ASMLChristophe FouquetMicrosoft
קרא עוד

עוד כתבות שיעניינו אותך

לכל הכתבות
סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות
ניתוח
לפני 20 שעות
5 דקות
·מ־Wired

סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות

האם אלגוריתם גיוס שלל מכם משרה ראויה? תחקיר חדש של מגזין WIRED חושף את סיפורו של סטודנט לרפואה, שגילה כי מערכות סינון קורות חיים אוטומטיות (ATS) פסלו את מועמדותו להתמחות בשל היעדרות רפואית שהוזנה במונח העמום "סיבות אישיות". על רקע ההצפה של מחלקות משאבי האנוש בפניות המיוצרות בעצמן על ידי מודלי שפה, חברות רבות ממהרות לאמץ פתרונות סינון מהירים ללא הבנה מלאה של מנגנון הפעולה שלהם. המקרה ממחיש את הסכנה בהסתמכות עיוורת על 'קופסאות שחורות' לקבלת החלטות גיוס מהותיות. עבור עסקים בישראל, בהם קורות חיים מכילים תכופות פערי זמן עקב שירות צבאי ושירות מילואים, המסקנה ברורה: מערכות אוטומציה מתקדמות הן אכן הכרח ניהולי, אך חובה לשלב בהן שקיפות מלאה ובקרה אנושית מדוקדקת כדי למנוע אפליה בלתי מכוונת ופספוס של מועמדים איכותיים.

Chad MarkeyThalamusCortex
קרא עוד
המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון
ניתוח
לפני 20 שעות
4 דקות
·מ־MIT Technology Review

המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון

המעבר של כלי בינה מלאכותית מחיפוש פסיבי לפעולה אקטיבית עתיד לשנות את דרכי ההתקשרות של הציבור מול מוסדות ועסקים. על פי ניתוח המבוסס על נתוני משרד אריק שמידט, השלב הבא במהפכת ה-AI הוא 'סוכנים אישיים' שיקבלו החלטות, ייצגו אינטרסים של אזרחים ולקוחות, ויבצעו פעולות עצמאיות כמו ניסוח מסמכים וביטול שירותים. עבור עסקים בישראל, מדובר באתגר טכנולוגי ומשפטי מורכב. כאשר רוב הפניות יגיעו מסוכנים אוטומטיים במקום מבני אדם, ארגונים יצטרכו להתאים את מערכות ה-CRM והאוטומציה שלהם (כדוגמת N8N ו-Zoho), ליישם מנגנוני אימות זהות קפדניים, ולעמוד בדרישות חוק הגנת הפרטיות, כדי לאפשר תקשורת אמינה ומאובטחת בין מערכות החברה לבוטים של הלקוחות.

Andrew SorotaJosh HendlerOffice of Eric Schmidt
קרא עוד
סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple
ניתוח
לפני 4 ימים
5 דקות
·מ־TechCrunch

סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple

פלטפורמת פיתוח הקוד מבוססת ה-AI עשתה זינוק חסר תקדים מהכנסות של 2.8 מיליון דולר ב-2024 למסלול הכנסות שנתי (ARR) של מיליארד דולר. הנתונים שנחשפו בכנס TechCrunch מצביעים על כך שארגוני ענק מאמצים סוכני AI כמחליפים למערכות נתונים מסורתיות, תוך הגעה לשימור לקוחות של עד 300%. בעוד מתחרות כדוגמת Cursor רושמות הפסדים גולמיים ומחפשות עסקאות רכישה מצד תאגידים כמו SpaceX, חברת Replit מציגה מודל רווחי המבוסס על סביבות ענן מבודדות. הנתונים מדגישים את החשיבות של אבטחת מידע בעבודה עם מחוללי קוד ואת המאבק המחריף בין ספקיות התשתית לחברות כמו Apple סביב השליטה בהפצת אפליקציות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

ReplitAmjad MasadCursor
קרא עוד
המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב
ניתוח
לפני 4 ימים
5 דקות
·מ־Wired

המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב

תעשיית הבינה המלאכותית בארצות הברית לא מסתפקת רק בפיתוח מודלי שפה, אלא משקיעה מאות מיליוני דולרים כדי לעצב את דעת הקהל העולמית. דיווח של מגזין WIRED חושף כיצד ארגון המקושר לבכירי החברות OpenAI ו-Palantir, מממן משפיעני רשת בסכומים של כ-5,000 דולר לסרטון במטרה להציג את ההתפתחות הטכנולוגית של סין כאיום ביטחוני מוחשי על נתונים אישיים בארצות הברית ובעולם המערבי כולו. המטרה האסטרטגית מאחורי המהלך התקשורתי הזה היא לבלום הליכי חקיקה ורגולציה על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות עצמן, באמתלה של פטריוטיות וביטחון לאומי מול האיום הסיני. חברות ישראליות, המסתמכות באופן הדוק על ממשקי ה-API של אותן חברות אמריקאיות לפיתוח תהליכי שירות ומכירה, חייבות להבין כיצד מאבקי השליטה הללו עלולים להשפיע על רמת אבטחת הנתונים של הלקוחות שלהן, וכיצד ניתן להיערך לכך תוך בניית ארכיטקטורת נתונים עצמאית המותאמת לחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

Build American AILeading the FutureOpenAI
קרא עוד