Skip to main content
Automaziot AI logo
  • Home
  • Blog
  • About
  • Contact
(646) 760-4854Book a Free Consultation
Automaziot AI - AI Automation and Intelligent Agents for Business

AI Automation Experts. We help businesses streamline operations and scale faster with intelligent agents and workflow automation.

USA(646) 760-4854Israel HQ+972-3-7630715info@automaziot.ai
Israel HQ: Ahad Ha'Am 9, Tel Aviv

Quick Links

  • Home
  • About
  • Contact
  • Case Studies
  • Glossary

Our Solutions

  • Lead Management
  • WhatsApp AI Agent
  • Business Automation
  • Smart CRM
  • Automated Scheduling
  • Sales & Support
  • WhatsApp Commerce
  • AI Agents
  • Tech Consulting

Stay Updated

Get the latest insights on AI automation delivered to your inbox.

FacebookInstagramLinkedIn

This site uses Google Analytics and Vercel Analytics to improve your experience. For full details, see our Privacy Policy

© 2026 Automaziot AI. All rights reserved.

Privacy PolicyTerms of ServiceAccessibilityEditorial Policy
ניהול עומסי חשמל ב-GPU: מה זה אומר לעסקים | Automaziot
Niv-AI לניהול עומסי חשמל ב-GPU: למה זה חשוב לדאטה סנטרים
ביתחדשותNiv-AI לניהול עומסי חשמל ב-GPU: למה זה חשוב לדאטה סנטרים
ניתוח

Niv-AI לניהול עומסי חשמל ב-GPU: למה זה חשוב לדאטה סנטרים

הסטארט-אפ התל-אביבי גייס 12 מיליון דולר כדי לצמצם עד 30% אובדן קיבולת בשרתי AI

צוות אוטומציות AIצוות אוטומציות AI
17 במרץ 2026
6 דקות קריאה

תגיות

Niv-AITechCrunchNvidiaJensen HuangTomer TimorEdward KizisGlilot CapitalGrove VenturesArc VCEncoded VCLeap ForwardAurora Capital PartnersGTCMcKinseyGartnerWhatsApp Business APIZoho CRMN8NHubSpotMonday

נושאים קשורים

#תשתיות AI#WhatsApp Business API ישראל#Zoho CRM#N8N אוטומציה#עלות inference#דאטה סנטר
מבוסס על כתבה שלTechCrunch ↗·תרגום, סיכום והקשר עסקי על-ידי המערכתאיך אנחנו עובדים

✨תקציר מנהלים

Key Takeaways

  • Niv-AI מתל אביב גייסה 12 מיליון דולר כדי למדוד צריכת GPU ברמת מילישנייה ולשפר ניצולת בדאטה סנטרים.

  • לפי TechCrunch, מפעילי מרכזי נתונים מאטים שימוש ב-GPU בעד 30% כדי להתמודד עם קפיצות עומס קצרות.

  • הבעיה עוברת משבבים לחשמל: לפי האמירה של Nvidia ב-GTC, כל ואט לא מנוצל הוא הכנסה אבודה.

  • גם עסקים ישראליים שלא מחזיקים דאטה סנטר צריכים למדוד עלות AI ליחידה עסקית במשך 14 יום ולתזמן עומסים דרך N8N.

  • השילוב של AI Agents, WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N מאפשר לבנות workflows מדידים עם שליטה טובה יותר בעלות ובביצועים.

Niv-AI לניהול עומסי חשמל ב-GPU: למה זה חשוב לדאטה סנטרים

  • Niv-AI מתל אביב גייסה 12 מיליון דולר כדי למדוד צריכת GPU ברמת מילישנייה ולשפר ניצולת...
  • לפי TechCrunch, מפעילי מרכזי נתונים מאטים שימוש ב-GPU בעד 30% כדי להתמודד עם קפיצות עומס...
  • הבעיה עוברת משבבים לחשמל: לפי האמירה של Nvidia ב-GTC, כל ואט לא מנוצל הוא הכנסה...
  • גם עסקים ישראליים שלא מחזיקים דאטה סנטר צריכים למדוד עלות AI ליחידה עסקית במשך 14...
  • השילוב של AI Agents, WhatsApp Business API, Zoho CRM ו-N8N מאפשר לבנות workflows מדידים עם...

ניהול עומסי חשמל ב-GPU בדאטה סנטרים: למה זה נהיה צוואר בקבוק

ניהול עומסי חשמל ב-GPU הוא שכבת בקרה שמאפשרת להפעיל יותר מעבדי AI על אותה תשתית חשמל, בלי לחצות מגבלות רשת ובלי להשבית קיבולת יקרה. לפי הדיווח של TechCrunch, מרכזי נתונים נאלצים כיום להאט פעילות GPU בעד 30% בגלל קפיצות צריכה שנמשכות מילישניות. זאת כבר לא בעיה הנדסית שולית, אלא מגבלה עסקית ישירה: אם ארגון קונה אשכולות GPU יקרים אך לא מסוגל לנצל אותם באופן רציף, הפגיעה היא בהכנסות, בזמני אימון מודלים וביכולת לספק שירותי AI ללקוחות בזמן.

מבחינת עסקים ישראליים, גם אם אתם לא מפעילים דאטה סנטר בקנה מידה של hyperscaler, המסר ברור: תשתית AI כבר לא נמדדת רק לפי מספר ה-GPU או סוג השבב, אלא לפי היכולת לנהל עומסי אנרגיה, משימות ותזמון. לפי McKinsey, הביקוש הגלובלי לקיבולת מחשוב ל-AI ממשיך לעלות בקצב חד, ולכן כל אחוז ניצולת הופך למשמעותי. כשחברות משלמות עשרות אלפי דולרים לשרת, אובדן של 20%-30% קיבולת הוא לא רעש רקע אלא סעיף תקציבי.

מה זה ניהול עומסי חשמל ב-GPU?

ניהול עומסי חשמל ב-GPU הוא תהליך מדידה, חיזוי וסנכרון של צריכת החשמל של מעבדים גרפיים בזמן אמת. בהקשר עסקי, המטרה היא למנוע מצב שבו קפיצות קצרות בצריכת החשמל מאלצות את מפעיל הדאטה סנטר להאט שרתים, לרכוש אגירת אנרגיה זמנית או להשאיר מרווח ביטחון יקר. לדוגמה, אם אשכול של אלפי GPU עובר בבת אחת בין חישוב לתקשורת בין שרתים, נוצר גל צריכה ברמת מילישניות. לפי הדיווח, דווקא התנודות הקצרות האלה מקשות על הקשר בין מרכז הנתונים לרשת החשמל.

Niv-AI יוצאת מ-stealth ומכוונת לבעיה היקרה של תשתיות AI

לפי הדיווח, Niv-AI, סטארט-אפ מתל אביב, יצא מ-stealth עם גיוס סיד של 12 מיליון דולר. את החברה הקימו ב-2025 המנכ"ל תומר תימור וה-CTO אדוארד קיזיס, והמשקיעים כוללים את Glilot Capital, Grove Ventures, Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו-Aurora Capital Partners. החברה לא חשפה שווי, אך המסר שלה חד: במקום להוסיף עוד קווי חשמל ועוד חומרה, היא מנסה למצות יותר תפוקה מאותה תשתית קיימת.

לפי TechCrunch, הבעיה נוצרת כאשר מעבדות AI וחוות שרתים מפעילות אלפי GPU במקביל לאימון מודלים ולהרצת inference. המעבדים יוצרים קפיצות ביקוש קצרות כשהם עוברים בין משימות חישוב לתקשורת עם GPU אחרים. כדי לא להסתכן בחוסר אספקה, מפעילי דאטה סנטרים משתמשים באגירת אנרגיה זמנית או מורידים עומס יזום. שני המסלולים האלה פוגעים בתשואה על השקעה בשבבים יקרים כמו אלה של Nvidia. כאן Niv-AI מנסה להיכנס עם חיישנים ברמת rack שמודדים צריכת חשמל ברמת מילישנייה.

שכבת חיזוי בין השרתים לרשת החשמל

החברה בונה בשלב הראשון תשתית מדידה על ציוד שבבעלותה ובאתרים של design partners. בהמשך, לפי הדיווח, היא מתכננת לאמן מודל AI שיחזה עומסים ויסנכרן אותם across the data center, מעין copilot למהנדסי תשתיות. Niv-AI מעריכה שבתוך 6 עד 8 חודשים תהיה לה מערכת פעילה במספר מצומצם של דאטה סנטרים בארה"ב. זה לוח זמנים קצר יחסית לקטגוריה עמוקה כל כך, והוא מעיד שהשוק מוכן לנסות שכבות בקרה חדשות כל עוד הן מחזירות קיבולת קיימת מהר.

ההקשר הרחב: מ-GPU יקר למחסור בחשמל

הסיפור של Niv-AI יושב על מגמה רחבה יותר: bottleneck של AI עובר מהשבב עצמו לחשמל, קירור ורשת. Jensen Huang, מנכ"ל Nvidia, אמר ב-GTC כי "כל ואט לא מנוצל הוא הכנסה אבודה"; זו אמירה שמסכמת היטב את כיוון השוק. לפי Gartner, ארגונים רבים מגלים שהמגבלה המרכזית בפרויקטי GenAI איננה רק גישה למודלים, אלא עלות ההפעלה המתמשכת. לכן חברות מחפשות היום לא רק GPU מהיר יותר, אלא גם orchestration טוב יותר של עומסים, קירור, scheduling והקצאת משימות.

ניתוח מקצועי: למה הבעיה הזו רלוונטית גם למי שלא בונה דאטה סנטר

מניסיון בהטמעה אצל עסקים ישראליים, המשמעות האמיתית כאן היא לא רק חשמל בדאטה סנטרים, אלא עיקרון רחב יותר: מערכות AI מפסיקות להיות מוצר תוכנה בלבד והופכות למערך תפעולי שצריך בקרה בזמן אמת. אצל ארגונים קטנים ובינוניים זה מתבטא אחרת, אבל הלוגיקה זהה: אם אתם מפעילים סוכני שירות, ניתוח שיחות, תמלול, חיפוש מסמכים או מנועי המלצה, אתם צריכים לדעת מתי להריץ איזה עומס, על איזה תשתית, ובאיזה מחיר ליחידת עבודה. במילים פשוטות, הוויכוח כבר לא רק על "איזה מודל טוב יותר", אלא על "איזו ארכיטקטורה נותנת תפוקה יציבה במחיר סביר".

בנקודת מבט של יישום בשטח, Niv-AI מייצגת קטגוריה שתגדל: intelligence layer שמנטרת משאבים ומבצעת אופטימיזציה אוטומטית. בעולם העסקי זה מזכיר את מה שאנחנו רואים בשכבות אחרות של אוטומציה: חיבור בין WhatsApp Business API, מערכות CRM חכם, מנועי אוטומציה עסקית כמו N8N, וסוכני AI שמנתבים עומסים לפי SLA, זמינות צוות ועלות. ההבדל הוא שכאן המשאב המוגבל הוא קילוואט ולא נציג מכירות. ההערכה שלי היא שבתוך 12-18 חודשים נראה יותר סטארט-אפים שמוכרים לא רק מודל או חומרה, אלא שכבות תפעול שמקטינות wasted capacity באחוזים דו-ספרתיים.

ההשלכות לעסקים בישראל

בישראל, ההשפעה הישירה תהיה קודם כל על חברות סייבר, פינטק, HealthTech וסטארט-אפים שמאמנים או מריצים מודלים בהיקף גבוה בענן. אבל גם משרדי עורכי דין, סוכנויות ביטוח, רשתות מרפאות וחנויות אונליין ירגישו את המגמה בעקיפין: אם עלות החישוב תישאר תנודתית, ספקי תוכנה יגלגלו אותה למחירים, למכסות שימוש ולמודלים של תמחור לפי קריאה או לפי שיחה. לדוגמה, מערכת שמפעילה סוכן AI לשירות לקוחות בעברית ובאנגלית דרך WhatsApp יכולה לייצר אלפי קריאות מודל ביום; אם הספק שלה סובל מניצולת GPU נמוכה, העלות ללקוח העסקי תעלה.

יש כאן גם זווית ישראלית רגולטורית ותפעולית. עסקים מקומיים כפופים לחוק הגנת הפרטיות, ובמקרים רבים גם למדיניות אבטחת מידע מחמירה של לקוחות ארגוניים. לכן, כשבוחנים ארכיטקטורת AI, צריך להסתכל לא רק על איכות המודל אלא גם על מיקום העיבוד, נתיבי ה-API, שמירת לוגים וזמני תגובה. עבור עסק ישראלי בינוני, פיילוט מסודר של אוטומציית AI יכול להתחיל בתקציב של כ-3,000 עד 12,000 ₪ לחודש, תלוי בנפח הודעות, אינטגרציות ל-Zoho CRM או HubSpot, ועלויות ספקי מודלים. כאן היתרון של stack משולב ברור: AI Agents + WhatsApp Business API + Zoho CRM + N8N מאפשרים לנהל עומסים חכמים יותר גם בלי להחזיק תשתית GPU עצמאית, פשוט באמצעות תזמון תהליכים, cache, ניתוב משימות ומדידה מדויקת של עלות לכל workflow.

מה לעשות עכשיו: צעדים מעשיים לניהול עלות חישוב AI

  1. בדקו אילו תהליכי AI אצלכם צורכים הכי הרבה קריאות API או זמן עיבוד: תמלול, סיכום, מענה ב-WhatsApp, חיפוש מסמכים או scoring לידים.
  2. מדדו עלות ליחידה עסקית למשך 14 יום: כמה עולה שיחה, ליד, מסמך או כרטיס שירות ב-Zoho CRM, Monday או HubSpot.
  3. הריצו פיילוט עם N8N או כלי orchestration אחר כדי לתזמן משימות כבדות מחוץ לשעות עומס, ולשלב cache במקום קריאות חוזרות למודל.
  4. אם אתם בונים ערוץ שירות או מכירה, בקשו אפיון שמחבר בין WhatsApp Business API, CRM וסוכן AI עם dashboard עלות-ביצועים, לפני שאתם מגדילים נפחי שימוש.

מבט קדימה: שכבת הבקרה תהיה לא פחות חשובה מהמודל

ההתפתחות של Niv-AI מעניינת לא רק כי מדובר בסטארט-אפ ישראלי, אלא כי היא מסמנת לאן השוק הולך: פחות מרדף עיוור אחרי עוד GPU, ויותר ניהול מדויק של התשתית שכבר נרכשה. ב-12 החודשים הקרובים כדאי לעקוב אחרי כלים שמחברים בין חיזוי עומסים, עלות inference, ותפעול בזמן אמת. עבור עסקים בישראל, השילוב הרלוונטי ימשיך להיות AI Agents, WhatsApp, Zoho CRM ו-N8N — לא כבאזז, אלא כארכיטקטורה מדידה שאפשר לנהל.

שאלות ותשובות

FAQ

הכתבה הוכנה על-ידי המערכת בליווי בינה מלאכותית: תרגום, סיכום והוספת הקשר עסקי ישראלי מתוך פרסום מקורי של TechCrunch. קראו על תהליך העריכה שלנו. קישור למקור המקורי.

אהבתם את הכתבה?

הירשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים חמים מעולם ה-AI ישירות למייל

Your information will only be used to contact you and deliver our services. For details, see ourPrivacy Policy and Terms of Service

עוד מ־TechCrunch

כל הכתבות מ־TechCrunch
מנכ״ל ASML מגיב לאיומים: הדומיננטיות בתשתית שבבי הבינה המלאכותית מובטחת
חדשות
לפני שעה
5 דקות
·מ־TechCrunch

מנכ״ל ASML מגיב לאיומים: הדומיננטיות בתשתית שבבי הבינה המלאכותית מובטחת

כריסטוף פוקה, מנכ״ל ענקית ייצור ציוד השבבים ההולנדית ASML, חושף בראיון ל-TechCrunch כי המונופול של החברה בייצור מכונות ליתוגרפיה מסוג EUV חסין מפני מתחרים חדשים ואפילו מול ניסיונות ריגול בסין. בזמן שענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה 600 מיליארד דולר בתשתיות AI, פוקה מזהיר ממחסור עולמי בשבבים שעלול להימשך עד חמש שנים. לדבריו, בניית תשתית מתחרה דורשת עשורים של ידע מצטבר שמקשה על כל חברה אחרת להיכנס לשוק. עבור עסקים בישראל שמסתמכים על כלי בינה מלאכותית, המסקנה ברורה: עלויות המחשוב צפויות להישאר משמעותיות בתקופה הקרובה, ועל ארגונים לאמץ אסטרטגיות חיסכון ואופטימיזציה בתהליכי האוטומציה שלהם.

ASMLChristophe FouquetMicrosoft
קרא עוד
הטמעת בינה מלאכותית בחברות פינטק: פייפאל חותכת 20% מעובדיה
חדשות
לפני 6 שעות
4 דקות
·מ־TechCrunch

הטמעת בינה מלאכותית בחברות פינטק: פייפאל חותכת 20% מעובדיה

פייפאל יוצאת לדרך חדשה ומכריזה על מעבר למודל של חברת טכנולוגיה ממוקדת בינה מלאכותית. המנכ"ל, אנריקה לורס, חשף בשיחת המשקיעים האחרונה כי החברה משלבת כלי AI לאורך כל תהליכי הפיתוח, שירות הלקוחות וניהול הסיכונים שלה. עם זאת, לטרנספורמציה העמוקה יש מחיר משמעותי: פייפאל תפטר כ-20% מעובדיה, שהם למעלה מ-4,500 משרות, במטרה לחסוך כ-1.5 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות. המהלך הדרמטי מעורר הדים בתעשיית הפינטק הגלובלית, וממחיש באופן ברור כיצד אימוץ אגרסיבי של מערכות בינה מלאכותית מהווה היום לא רק כלי עזר עבור ארגונים, אלא מנגנון הישרדות פיננסי חיוני עבור תאגידי ענק המבקשים לרצות את המשקיעים.

PayPalEnrique LoresSpotify
קרא עוד
הנפקת הענק של Cerebras: גיבוי מ-OpenAI ומאבק על עלויות ה-AI
חדשות
אתמול
4 דקות
·מ־TechCrunch

הנפקת הענק של Cerebras: גיבוי מ-OpenAI ומאבק על עלויות ה-AI

חברת השבבים Cerebras, הנהנית מגיבוי מאסיבי ומחוזים בשווי למעלה מ-10 מיליארד דולר מול OpenAI, מתכוננת להנפקת הענק של 2026. לפי דיווחים, החברה צפויה לגייס 3.5 מיליארד דולר לפי שווי מקסימלי של 26.6 מיליארד דולר, במטרה לאתגר את הדומיננטיות של Nvidia בשוק החומרה. המהלך מסמן נקודת מפנה בתעשיית הבינה המלאכותית: השבב הייעודי Wafer-Scale Engine 3 מאפשר תהליכי עיבוד (Inference) מהירים וזולים משמעותית לעומת מעבדים גרפיים מסורתיים. המשמעות עבור השוק הישראלי היא דרמטית – ירידה צפויה בעלויות הפעלת מודלי שפה, שתוביל להוזלה ישירה בעלויות ה-API ותאפשר לעסקים להטמיע אוטומציות מורכבות וסוכני AI בתקציב נגיש מבעבר.

Cerebras SystemsOpenAINvidia
קרא עוד
אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית: הכלים המובילים ל-2026
חדשות
לפני 3 ימים
4 דקות
·מ־TechCrunch

אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית: הכלים המובילים ל-2026

אפליקציות הכתבה מבוססות בינה מלאכותית עוברות מהפכה של ממש, ומאפשרות כעת המרת דיבור לטקסט ברמת דיוק חסרת תקדים. בניגוד לתוכנות זיהוי הקול הישנות שדרשו הגייה מדוקדקת ונפלו במבחן ההקשר, הדור החדש של האפליקציות - כמו Wispr Flow, Willow, ו-Superwhisper - נשען על מודלי שפה מתקדמים. הכלים האלו מתקנים גמגומים אוטומטית, משמיטים מילות קישור מיותרות (כמו "אממ"), ומתאימים את הפורמט לאפליקציה בה אתם עובדים. יתרה מכך, מגמה בולטת בתעשייה היא מעבר לאפליקציות המריצות את המודלים ישירות על המחשב המקומי (On-Device). גישה זו פותרת לחלוטין את בעיית זליגת המידע לענן, עונה על דרישות רגולטוריות מחמירות של פרטיות מידע כמו חוק הגנת הפרטיות, ומאפשרת לעסקים בישראל לחסוך שעות של הזנת נתונים מייגעת למערכות ה-CRM באופן מאובטח ומהיר.

Wispr FlowWillowMonologue
קרא עוד

עוד כתבות שיעניינו אותך

לכל הכתבות
סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות
ניתוח
לפני 11 שעות
5 דקות
·מ־Wired

סינון קורות חיים באמצעות AI: כשהאלגוריתם פוסל מועמדים בטעות

האם אלגוריתם גיוס שלל מכם משרה ראויה? תחקיר חדש של מגזין WIRED חושף את סיפורו של סטודנט לרפואה, שגילה כי מערכות סינון קורות חיים אוטומטיות (ATS) פסלו את מועמדותו להתמחות בשל היעדרות רפואית שהוזנה במונח העמום "סיבות אישיות". על רקע ההצפה של מחלקות משאבי האנוש בפניות המיוצרות בעצמן על ידי מודלי שפה, חברות רבות ממהרות לאמץ פתרונות סינון מהירים ללא הבנה מלאה של מנגנון הפעולה שלהם. המקרה ממחיש את הסכנה בהסתמכות עיוורת על 'קופסאות שחורות' לקבלת החלטות גיוס מהותיות. עבור עסקים בישראל, בהם קורות חיים מכילים תכופות פערי זמן עקב שירות צבאי ושירות מילואים, המסקנה ברורה: מערכות אוטומציה מתקדמות הן אכן הכרח ניהולי, אך חובה לשלב בהן שקיפות מלאה ובקרה אנושית מדוקדקת כדי למנוע אפליה בלתי מכוונת ופספוס של מועמדים איכותיים.

Chad MarkeyThalamusCortex
קרא עוד
המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון
ניתוח
לפני 11 שעות
4 דקות
·מ־MIT Technology Review

המהפכה של סוכני AI אישיים: כשהבוט מייצג את הלקוח מול הארגון

המעבר של כלי בינה מלאכותית מחיפוש פסיבי לפעולה אקטיבית עתיד לשנות את דרכי ההתקשרות של הציבור מול מוסדות ועסקים. על פי ניתוח המבוסס על נתוני משרד אריק שמידט, השלב הבא במהפכת ה-AI הוא 'סוכנים אישיים' שיקבלו החלטות, ייצגו אינטרסים של אזרחים ולקוחות, ויבצעו פעולות עצמאיות כמו ניסוח מסמכים וביטול שירותים. עבור עסקים בישראל, מדובר באתגר טכנולוגי ומשפטי מורכב. כאשר רוב הפניות יגיעו מסוכנים אוטומטיים במקום מבני אדם, ארגונים יצטרכו להתאים את מערכות ה-CRM והאוטומציה שלהם (כדוגמת N8N ו-Zoho), ליישם מנגנוני אימות זהות קפדניים, ולעמוד בדרישות חוק הגנת הפרטיות, כדי לאפשר תקשורת אמינה ומאובטחת בין מערכות החברה לבוטים של הלקוחות.

Andrew SorotaJosh HendlerOffice of Eric Schmidt
קרא עוד
סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple
ניתוח
לפני 3 ימים
5 דקות
·מ־TechCrunch

סוכני AI לפיתוח קוד: הזינוק של Replit והעימות מול Apple

פלטפורמת פיתוח הקוד מבוססת ה-AI עשתה זינוק חסר תקדים מהכנסות של 2.8 מיליון דולר ב-2024 למסלול הכנסות שנתי (ARR) של מיליארד דולר. הנתונים שנחשפו בכנס TechCrunch מצביעים על כך שארגוני ענק מאמצים סוכני AI כמחליפים למערכות נתונים מסורתיות, תוך הגעה לשימור לקוחות של עד 300%. בעוד מתחרות כדוגמת Cursor רושמות הפסדים גולמיים ומחפשות עסקאות רכישה מצד תאגידים כמו SpaceX, חברת Replit מציגה מודל רווחי המבוסס על סביבות ענן מבודדות. הנתונים מדגישים את החשיבות של אבטחת מידע בעבודה עם מחוללי קוד ואת המאבק המחריף בין ספקיות התשתית לחברות כמו Apple סביב השליטה בהפצת אפליקציות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

ReplitAmjad MasadCursor
קרא עוד
המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב
ניתוח
לפני 4 ימים
5 דקות
·מ־Wired

המאבק על תודעת ה-AI: הקמפיין הסמוי של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב

תעשיית הבינה המלאכותית בארצות הברית לא מסתפקת רק בפיתוח מודלי שפה, אלא משקיעה מאות מיליוני דולרים כדי לעצב את דעת הקהל העולמית. דיווח של מגזין WIRED חושף כיצד ארגון המקושר לבכירי החברות OpenAI ו-Palantir, מממן משפיעני רשת בסכומים של כ-5,000 דולר לסרטון במטרה להציג את ההתפתחות הטכנולוגית של סין כאיום ביטחוני מוחשי על נתונים אישיים בארצות הברית ובעולם המערבי כולו. המטרה האסטרטגית מאחורי המהלך התקשורתי הזה היא לבלום הליכי חקיקה ורגולציה על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות עצמן, באמתלה של פטריוטיות וביטחון לאומי מול האיום הסיני. חברות ישראליות, המסתמכות באופן הדוק על ממשקי ה-API של אותן חברות אמריקאיות לפיתוח תהליכי שירות ומכירה, חייבות להבין כיצד מאבקי השליטה הללו עלולים להשפיע על רמת אבטחת הנתונים של הלקוחות שלהן, וכיצד ניתן להיערך לכך תוך בניית ארכיטקטורת נתונים עצמאית המותאמת לחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

Build American AILeading the FutureOpenAI
קרא עוד